בובה פורטל גיל הזהב
בובה פורטל גיל הזהב
 
 
 

 
הקטן כתב: הקטן כתב הגדל כתב: הגדל כתב
הטבות והנחות "אזרח ותיק"
הומאופתיה, מסעדות, צימרים, רופאי שיניים, רופאים, רפואה אלטרנטיבית
"ספר לסבתא" הומור תורם לבריאות

מהי מחלה

21/06/2009 17:24
מאת: מערכת האתר


ההומיאופתיה גורסת שהמחלות הן בעצם אי סדר פנימי באורגניזם, הפרת האיזון – דיסהרמוניה...

מהי מחלה - The Disease

מהי מחלה

ההומיאופתיה גורסת שהמחלות הן בעצם אי סדר פנימי באורגניזם, הפרת האיזון – דיסהרמוניה, שיכולים לבוא לידי ביטוי בכול אחד משלושת מישורי ההוויה: המישור הפיסי, המישור האמוציונלי ( רגשי, נפשי ) והמישור המנטלי ( רוחני , קוגנטיבי ). מהו אי סדר פנימי ? הפרת האיזון ? ומה מביא אותם ?, מה גורם להם להתרחש ?.

עכשיו כשאנחנו מבינים קצת מהו ה – Vital Force ('כוח-החיים' ) ואת דרכי פעולתו, אנחנו יכולים להסביר את המונחים: דיסהרמוניה - אי סדר פנימי. כאמור, באורגניזם מתקיים שדה אלקטרומגנטי המתאפיין בזרימת גלים אלקטרומגנטים. בתנאים רגילים של חיי היומיום, לגלים האלה יש אורכי גל כמעט קבועים ואמפליטודה ( גובה ) כמעט קבועה עם שינויים קלים, המושפעים ממחשבותינו ומרגשותינו וגם מהשינויים הסביבתיים שאנחנו חווים.

כול עוד אין אנו חווים שינויים קיצוניים בחיי היומיום, אין שינויים מהותיים גם בשדה האלקרומגנטי שלנו. אך כשחלים שינויים קיצוניים בשגרה ולפתע אנו נתקפים בכוח חיצוני עוין לחיים, כמו למשל טראומה, תאונת דרכים פתאומית, גם אם היא קלה, כל הווייתנו מזדעזעת, המחשבות, התחושות, הרגשות... השדה האלקטרומגנטי עובר שינוי וגליו משתנים. הדבר דומה לאגם רגוע שגלים נמוכים ורגועים עוברים על פניו מקצה לקצה עד שלפתע נזרק פנימה סלע גדול, שמשנה את עוצמת הגלים, את גובהם ומהירותם ומאגם שקט ופסטורלי הוא הופך לפתע לאגם גועש וסוער ורק אחרי זמן לא מועט, לאט לאט בתהליך הדרגתי ואיטי, חוזרים הגלים לקדמותם, בעצמה, במהירות ובגובה. אם נחזור לתאונת הדרכים הקלה, ייקח לנו לא מעט זמן להתאושש ממנה, לחזור לחיי היומיום, להירגע ולפעמים אף פעם לא נחלים ממנה לחלוטין בטרמינולוגיה ההומיאופתית 'Never Well Since Then' .

מה ראינו כאן ? השינוי הקיצוני בשדה האלקטרומגנטי נוצר ע"י כוח חיצוני עוין לחיים. השדה האלקטרומגנטי הוא דינמי, כול הזמן חלים בו שינויים קטנים ולפעמים כשפוגע בו כוח דינמי חזק, הוא עובר שינויים גדולים. השינויים הגדולים יכולים להפוך לקבועים, כוח עוין דינמי רב עוצמה יכול להפוך את כיוון הגלים את מהירותם גובהם ועוצמתם להרבה מאד זמן... חודשים, שנים, לתמיד... השינוי הזה בשדה האלקטרומגנטי שלנו שנגרם כתוצאה מכוח עוין לחיים, זאת המחלה.

אי הסדר הפנימי הוא כאמור חוסר איזון באורגניזם, דיסהרמוניה ויכול להתבטא בסימפטומים, פיסיים, נפשיים או מנטליים. ה – V.F בוחר את הסימפטומים המתאימים ביותר להשגת ריפוי של המחלה ולהפרשת הרעלים. במישור הפיסי הוא יכול להתבטא לדוגמא, בהפרעות שונות ומשונות במערכת העיכול... החל מבחילה , כאבי בטן, שלשול, הקאות, עצירות, צרבות בקיבה ועוד. הוא גם יכול להתבטא בסימפטומים, בכול אחת מהמערכות הפיסיות שמרכיבות את האורגניזם, אבל הוא יכול לבוא לידי ביטוי בסימפטומים, גם במישור הנפשי אמוציונלי, למשל: חרדה קשה עד לכדי אי תפקוד, כמו לדוגמא: האגרופוביה, הפחד להתרחק מהבית. אנשים כאלה אינם יכולים לצאת מהבית אפילו לסידורים פשוטים כגון, קניות, סידורים בבנק וכיו"ב.

פוביות אחרות שהן סימפטומים לדיסהרמוניה פנימית הם למשל: פחד ממקומות סגורים, פחד גבהים, פחד ממעמקים, פחד מחיות, פחד מאנשים, פחד מאלימות. כול הסימפטומים האלה במינונים נמוכים הם בעצם די נפוצים ומקובלים, אך כשהם הופכים למוגזמים ומגבילים את האדם בתפקוד היומיומי שלו, הם סימפטומים שמבטאים הפרעה או מחלה או דיסהרמוניה. כשאדם מגיב למפגש עם כלב קטן כפי שהוא צפוי להגיב למפגש עם חיית טרף לדוגמא אריה , אז קיימת הפרעה בסיסית או כפי שזה מתקרא בהומיאופתיה דלוזיה ( אשליה ) בסיסית, הוא רואה כלב אבל מגיב כאילו ראה אריה.

דיסהרמוניה יכולה להיגרם גם במישור המנטלי והסימפטומים יכולים להיות לדוגמא: בלבול, הפרעות זיכרון, מחשבות טורדניות מעגליות חוזרות על עצמן, לופים, הפרעות בריכוז, הפרעות שינה.... ועוד.

הסימפטומים עפ"י תורת ההומיאופתיה אינם אלא סימני האזהרה, דרכו של האורגניזם לשדר שמשהו איננו כשורה ושקיים קלקול פנימי שצריך לתת עליו את הדעת. אבל מלבד היותם סימני אזהרה , הם גם דרכו של האורגניזם לרפא את המחלה ולנקז רעלים. למשל ניקח לדוגמא סימפטום שכיח כמו שלשול. מי מאיתנו לא חווה את התופעה המביכה והלא נעימה הזאת שלעיתים מלווה בכאבי בטן, אבל זאת דרכו של הגוף להגיד שמשהו לא בסדר, משהו יצא מאיזון... אבל גם דרכו של הגוף לנקז את הרעלים מהגוף ולכן חשוב מאד לא להפסיק את השלשול בכול מיני תרופות נוגדות שלשול, המייבשות את צינור העיכול או מאטות את הפריסטלטיקה (תנועת המעיים ).

מה יכול היה לגרום לשלשול ? למשל, משהו מקולקל שאכלנו, מקולקל משמעו רעיל לאורגניזם ולכן לפני שהחומר הרעיל יפגע במערכות רגישות, מודיע 'מכניזם הריפוי' לאורגניזם להפריש במהירות את החומר הרעיל והמעיים נחלצות לפעולה ומגבירות את הפריסטלטיקה והנה נוצר לו שלשול שמנקה את האורגניזם מהמסה העיקרית של החומר הרעיל. אבל מכניזם הריפוי לא מסתפק בכך יש לו מערכות הגנה נוספות, רעלים שמגיעים אל הדם כתוצאה מספיגתם במעיים מטופלים ומנוטרלים ע"י הכבד שלנו, בי"הח הכימי, החומרים המנוטרלים מוחזרים לדם ומופרשים בשתן.

השלשול יכול להיווצר גם מזיהום חיידקי או נגיפי במערכת העיכול וגם אז מתייחס אליהם 'מכניזם הריפוי' כחומר רעיל שיש להפרישו במהירות. השלשול יכול להיגרם גם כתוצאה מבעיה במישור הנפשי, מי לא חווה שלשול מפחד או ממצב של עקה ולחץ, לפני בחינה קובעת או לפני העברת מצגת במקום העבודה שלו. גם כאן זהו אותו מכניזם, אלא שכאן הוא פועל מסיבות אחרות. כאן במצב של עקה, הוא מרוקן את המעיים, מרחיב את הסמפונות ומצר את העורקים בכדי לאפשר קליטה מוגברת של חמצן ולאפשר הזרמת דם במהירות לגפיים או למוח, מנגנון שמתקרא 'הילחם או ברח' 'Fight or Flight' . ריקון המעיים המהיר הכרחי בכדי לנתב את הדם מפעילות של עיכול וספיחת חומרי מזון, אל הגפיים והמוח. ריקון המעיים הכרחי גם בכדי להקטין את משקל גופנו שנוכל להתמודד טוב יותר במשימה האקוטית שלפנינו. צריך להבין שהמנגנון הזה נמצא ברוב האורגניזמים קטנים כגדולים והוא מלווה את האדם מקדמא דנן. המנגנון הזה היה במיטבו כשהאדם הקדמון פגש חיית טרף והיה צריך להחליט אם להלחם בה או לנוס מפניה. המנגנון הזה עדיין הכרחי כדי לפתור כול מיני בעיות אקוטיות וקשות בחיי היומיום, אבל לפעמים הוא נכנס לפעולה במצבים מינוריים שאנחנו הופכים אותם במוחנו למצבים קריטיים וקרדינלים כמו לפני הופעה פשוטה לפני קהל, כמו במצב של היתקעות בפקק תנועה או בצפייה דרוכה לראיון עבודה ... ועוד.

תארנו עד כה הרבה מאד סימפטומים שההומיאופתיה מגדירה כסימני אזהרה ואילו הרפואה הקונבנציונלית ( המערבית ) מגדירה כגילויי המחלה. מה ההבדל העקרוני בין שתי ההגדרות האלה ? ההבדל הוא בכך שבעוד שהרפואה המערבית מגדירה מחלות וקוראת להם בשמות ע"י כך שהיא מאבחנת אותם ומסווגת ומקטלגת אותם ומדביקה עליהם תווית, זאת אומרת, שאם מתקיימים סימפטומים מסוימים ומתגלים ממצאים מסוימים מאד קונקרטיים אצל מטופל כלשהו, הוא מוכרז כחולה במחלה X ואם מתקיימים סימפטומים אחרים ומתגלים בבדיקות ממצאים אחרים הוא מוכרז כחולה במחלה Y . ההומיאופתיה לעומת זאת, שגורסת שהסימפטומים הם דרכו של הגוף לרפא אותנו ולמעשה מהווים סימני אזהרה למחלה שמתחוללת באורגניזם ולא גילוייה של המחלה, ולכן ההומיאופתיה איננה מדביקה תוויות למחלה.

ברפואה המערבית, במטופל שחולה במחלה X מטפלים לפי פרוטוקול מאד ייחודי למחלה X ורושמים לו אדמניסטרציה של תרופות מסוימות במינון מסוים שיכול להשתנות לפי עצמת המחלה, וכול החולים במחלה X יקבלו טיפול עפ"י אותו פרוטוקול ובאותן תרופות וכנ"ל לגבי החולים במחלה Y . בהומיאופתיה, 10 מטופלים שחולים באותה מחלה X ( כפי שאובחנה ע"י הרפואה המערבית ) יטופלו עפ"י רוב בתרופות שונות, כי ההומיאופתיה מטפלת באדם כולו ולוקחת בחשבון גם את מאפייניהם הנפשיים ותכונותיהם של המטופלים, ואיננה מטפלת רק במה שמוגדר ברפואה המערבית כמחלתם של המטופלים. המחלה לפי ההומיאופתיה היא יותר שורשית , מתאפיינת בשינויים אנרגתיים דינמיים בשדה האלקטרומגנטי של המטופל והיא מאד ייחודית לכול אדם ואדם לכול אינדיבידואל באשר הוא. איך מתאימה ההומיאופתיה את התרופה המתאימה לחולה ? על כך נעמוד בפרק מיוחד שיעסוק בטיפול ההומיאופתי.

ההומיאופתיה איננה זקוקה לממצאי הבדיקות של הרפואה המערבית, אעפ"י שהיא יכולה לעשות בהם שימוש בכדי להבין איך מתבטאים המחושים או הסימפטומים שמהם סובל המטופל ברקמות הנסתרות מהעין, כמו למשל בדם או באברים פנימיים אחרים. לדוגמא: כאבי בטן המקרינים לגב, שמתגלים בצילום רנטגן פשוט ככיב בקיבה, דהיינו אולקוס. או כאבי לחץ קשים בחזה המקרינים ליד שמאל מלווים בהזעה והקאות, המתגלים כהתקף לב. ההומיאופתיה יכולה להסתפק בתיאור המדויק של הסימפטום ע"י המטופל, המיקום המדויק שלו, תאור מדויק של טיב הכאב, למשל: לוחץ ? שורף ? דוקר ? עמום ? הולם ? קורע ? ... תכיפות הכאבים, הזמן המדויק בו הם מתרחשים, מה מתלווה לכאבים ? : בחילה ? הקאות ? הזעה ? . ..

ואעפ"י שההומיאופתיה לא ממש זקוקה לאבחונים המאוד מדויקים של הרפואה המערבית, היא עושה בהם שימוש מעת לעת. לכאורה לקורא ההדיוט שאינו מצוי בתחומי הרפואה, עלולה השוואה זו בין ההומיאופתיה לבין הרפואה המערבית להצטייר אצלו כיתרון מובהק לרפואה המערבית, הרפואה המערבית עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומשתמשת במכשור מתוחכם בכדי לבדוק בצורה אמפירית וכמותית את המתרחש במערכות השונות של גופנו ואח"כ להשוות את הממצאים המיוחדים אצל כול מטופל לנורמות שהיא בעצמה קבעה ולטפל במה שמוגדר אצלה כמחלות, בחומרים נוגדים.

ההומיאופתיה לעומת זאת מחפשת את התרופה הנכונה, זו שיכולה לייצר תמונת סימפטומים הכי קרובה לתמונת מכלול הסימפטומים של המטופל. אבל מה עושה התרופה הנכונה למטופל ? התרופה שנמצאה ע"י ההומיאופת המיומן ?? היא מפעילה את ה – V.F שלנו את מכניזם הריפוי הפנימי. מי זה מכניזם הריפוי הפנימי ?? זה הדוקטור הכי טוב שיש, הדוקטור שנשתל בגופנו ע"י הבריאה, אותו כוח עליון ששולט ביקום כולו ואם אתם גם אורתודוכסים ברור לכם שהמדובר באל עליון.

וכאן מתעוררות שאלות נגדיות רבות שההומיאופתיה יכולה להציב לאותו קורא הדיוט שרואה רק את יתרונותיה של הרפואה המערבית:

שאלה ראשונה: אם הרפואה המערבית כל כך משוכללת, כל כך אמפירית, כל כך יודעת לאבחן ולקטלג מחלות, אז איך זה שלכול התרופות שבהם היא עושה שימוש יש תופעות לוואי ? ואיך זה שכל כך הרבה מטופלים שלה מסתבכים רפואית מהשימוש בתרופות האלה ? עד לכדי קיצור משמעותי בתוחלת החיים ?.

שאלה שנייה: האם כשאנחנו נבדקים ע"י אותו מכשור מתקדם של הרפואה המערבית והממצאים חורגים מתחומי הנורמה זה תמיד אומר שאנחנו חולים ?? אולי הממצאים שנמצאו אצלנו הם מאד ייחודיים לנו, אבל אנחנו חיים איתם טוב. אולי רמת הסוכר שלנו היא מעבר לתחומי הנורמה שקבעה הרפואה המערבית אבל אנחנו עדיין חיים טוב מאד עם המספרים האלה ואין לנו סיבוכים שנובעים ממחלת הסוכרת לאורך שנים רבות ?? אולי המטאבוליזם שלנו שונה, כי אנחנו שונים ? אולי אנחנו זקוקים ליותר סוכר בדם ? כי אנחנו שורפים הרבה יותר אנרגיה בפעילות פיסית או מנטלית וזקוקים כול הזמן לסוכר זמין בדם ??

שאלה שלישית : האם לא יתכן שחלק מסיבוכי התרופות שניתנות למטופלים ברפואה המערבית נובעים מכך שלמרות הממצאים במעבדה, המטופל ממש לא זקוק לתרופות האלה ובכול זאת משתמש בהם ? האם לא יתכן שכיוון שממצאים ייחודיים אלו נוצרו כפי שכבר הסברנו לעיל ע"י ה – V.F אותו רופא פנימי חכם , תהיה זאת שגיאה חמורה לדכא אותם ?.

שאלה רביעית: האם לא יתכן שהקיטלוג של המחלות והדבקת התוויות, הוא משהו מלאכותי שבא רק לשרת את הרפואה המערבית ולהקל על חיי הרופאים שלה בכך שלא יצטרכו לחפש תרופה ייחודית אינדיבידואלית, לכול מטופל ?

שאלה חמישית: האם לא ייתכן שאותן תופעות לוואי שהתרופות המערביות יוצרות, אינן אלא פועל יוצא של דיכוי הסימפטומים הראשונים ותופעות לוואי אלה אינם אלא הסימפטומים המחליפים של אלה שדוכאו והם בעצם הקומפנסציה של ה – V.F ה – Outlet התחליפי למניפסטציה ( הצגה ) ולהפרשת רעלים ?. אפשר להוסיף ולשאול עוד שאלות אין ספור אבל נניח לזה לפי שעה.

איך נגרמות המחלות ?

המחלות כפי שהן מוגדרות בהומיאופתיה, נגרמות בדרכים שונות ורבות ואפילו לפעמים משונות. אבל תמיד יש את הגורם המשלהב או כמו שההומיאופתיה מכנה אותו ה – Exciting Cause . כשאנחנו חושבים על הסיבות למחלות, צריך לזכור קודם כול מהי מחלה עפ"י ההומיאופתיה:

מחלה היא שינוי לרעה במצב הבריאות (הגדרת בריאות בפרק מיוחד הדן בבריאות ).

המחלה היא דינמית, כלומר יש בה התפתחות מתמדת, אפילו אם לפעמים ההתפתחות הזאת איטית ולא מורגשת.

מחלה היא יציאתו מאיזון של השדה האלקטרומגנטי בעל התובנה ה – V.F שינוי דרסטי בתדר, בעצמה, באמפליטודה , בתהודה של גלי השדה.

מחלה היא חוסר איזון אנרגתי.

מחלה היא מצב שבו יש נתק חלקי או שלם של האורגניזם מהאינפורמציה הקוסמית, מהזרימה. ( יוסבר בפרק שידון בהגדרת הבריאות ).

מחלה היא מצב בו החולה אינו יכול לעשות בדרך כלל את מה שהוא רוצה לעשות או לפעמים מצב בו החולה רוצה לעשות דברים שהוא ממש לא יכול לעשות אפילו כשהוא בריא לחלוטין.

מחלה היא מצב מגביל שאינו מאפשר לאדם להתפנות לתכלית העליונה של קיומו. מחלה היא פגיעה בחופש הבחירה.

טראומה, היא גורם חשוב וגדול להיווצרותן של מחלות. כשאדם נפגע מסיטואציה או גורם חיצוני והפגיעה היא מספיק חזקה בכדי שתזעזע את כול הווייתו, כלומר, פגיעות פיסיות, נפשיות ומנטליות שכרוכות האחת ברעותה. מזדעזע גם ה – V.F שלו, וחל שינוי מהותי בשדה האלקטרומגנטי שלו , כי פעל עליו כוח דינמי חזק עוין לחיים. תאונת דרכים קשה היא דוגמא טובה למצב כזה. שיקום האדם אחרי תאונה, הוא תהליך ממושך וארוך ולפעמים עשוי לקחת שנים רבות וגם אחרי שהגוף הפיסי משתקם וחוזר לתפקד תפקוד כמעט מלא, ימשיך לרוב הנפגע לסבול מהשלכותיה של התאונה על מצבו הנפשי ולפעמים גם המנטלי. המחלה כאן באה לידי ביטוי קודם כול בהרעה שהאדם חווה במצב האנרגתי שלו ואח"כ לעיתים ביכולותיו להתמקד בתכליות החשובות של חייו ז"א הוא פתאום לא יכול לעשות את מה שהוא צריך לעשות למען הגשמת מטרותיו העילאיות, לדוגמא: האדם התכוון להיות רופא, ולפני התאונה היה באמצע לימודי הרפואה ולפתע אחרי התאונה על אף שהשתקם פיסית, משהו השתנה באנרגיות שלו והוא לא רק לא מסוגל להתרכז בלימודיו הוא גם לא רוצה כי הוא חש שהוא לא מסוגל פתאום ללמוד.

התאונה הייתה במקרה הזה ה – Exciting Cause , הגורם המשלהב שיצר את המחלה את השינוי במצב האנרגתי שלו ואת חוסר היכולת להמשיך בהגשמה העצמית או במילים אחרות, המחלה היא מצב שבו מצטמצם עד מאוד חופש הבחירה של האדם. נכון שישנם מצבים הפוכים שבהם טראומות קשות משנות את החיים לכיוון החיובי, אלה הם אותם מקרים שבהם ה – V.F. היה מספיק חזק לפני התאונה והתחזק עוד יותר לאחריה, מצבים שבהם האדם אפילו שלא השתקם מפגיעותיו הפיסיות, נשארה רוחו איתנה והאנרגיות שלו מתחזקות אף מעבר למה שהן היו לפני התאונה והוא חוזר להגשמת ייעודו בחיים ואף משיג למעלה ממטרותיו. אבל בדרך כלל פגיעות טראומתיות קשות הן אבן נגף בחיים והנפגעים בדרך כלל מתארים אותם במילים: "מאז התאונה אני לא אותו אדם" , "מאז התאונה השתנו חיי מקצה לקצה" "מאז התאונה אני אף פעם לא מרגיש כמו שהרגשתי לפניה" או בטרמינולוגיה ההומיאופתית Never Well Since Then .

Exciting Cause, יכול להיגרם מתופעות רבות אחרות, הרבה יותר נפוצות, כמו למשל אהבה נכזבת. בת זוגו של אדם נטשה אותו, עזבה עם אחר. הייתה שם אהבה חזקה ועכשיו נותר חלל ריק ולפתע פורצים כול הסימפטומים, צער רב עד לכדי דיכאון, קנאה מעוורת שהופכת לשנאה תהומית עם התקפי זעם קשים. מה קרה כאן ?? ה - Exciting Cause יצר מחלה כי ה – V.F לא היה מספיק חזק מלכתחילה והנטישה הכתה באדם, כמו טראומה ונוצרו שינויים דינמיים בגלים האלקרומגנטיים, באנרגיות של האדם וביכולותיו לתפקד ולעסוק בתכליתו ובהגשמת מטרותיו העילאיות. כול היתר: הצער, הקנאה, השנאה התפרצויות הזעם ... הם רק סימפטומים שבאמצעותם מנסה ה – V.F. לגונן על עצמו ולהחזיר את עצמו לאיזון.

אנחנו יודעים כבר שאנשים שונים מושפעים בצורה שונה מאותו אירוע וזה תמיד בגלל הקונסטיטוציה ( מבנה האישיות ) השונה מאדם לאדם. אתם יכולים להגיד שזה נובע מאופיו השונה של כול אדם , אתם יכולים להגיד שזה נובע מחינוכו השונה של כול אדם, אתם יכולים להגיד שזה נובע מחוסנו הנפשי השונה של כול אדם... אבל בסוף תחזרו לדבר על הקונסטיטוציה, זה אותו מבנה אישיות שקובע את חוסנו הפיסי, נפשי מנטלי של האדם. ואותה קונסטיטוציה נשלטת ע"י 'כוח החיים' ה – V.F ה - Exciting Cause הגורם המשלהב, יכול גם להיגרם מעלבון צורב או אם תרצו מהשפלה. אצל אנשים מסוימים עלבון או השפלה נתפסים טראומתיים ביותר ויכולים להיות ההדק לפריצתה של מחלה. אצל אחרים, אותו מעשה שגרם לקודמים לחוש מושפלים ועלב בהם קשות, יעבור להם מעל הראש והם אפילו לא יחושו בו.

אני זוכר מקרה מאד מעניין של מורה שהגיע לקליניקה עם תלונה עיקרית של לח"ד גבוה, עם התקפים עד לכדי אשפוזו בביה"ח. בראיון שקיים ההומיאופת עם המטופל, ספר המטופל ( המורה ) , שהפעם הראשונה שחווה התקף לח"ד גבוה התרחשה כשבועיים אחרי אירוע טראומתי מבחינתו בכיתה... ילדה/תלמידה קיללה אותו בנוכחות כול תלמידי הכיתה, בקללות מאוד בוטות תוך שהיא מזכירה את אימו כמה דורות אחורנית. המורה נכנס להלם ולא היה מסוגל לענות לה וקפא על מקומו עד תום מבול הקללות ורק אח"כ הוציא את התלמידה מהכיתה. בימים ובלילות שלאחר האירוע לא הפסיק המורה "לטחון" במוחו את המקרה ובכול פעם שחשב עליו, חש שהדם עולה לו לראש ושפניו נעשים סמוקים ולוהטים והלב דוהר בפלפיטציות. בהמשך הראיון סיפר המורה על מעמדו הרם בביה"ס ועל כך שמאד חשוב לו מה חושבים עליו אחרים וכשהתרחש האירוע, הרגיש כאילו כול עולמו מתמוטט לנגד עיניו. שבועיים אחרי המקרה ביקר אצל רופא המשפחה שלו שמדד לו לח"ד גבוה מאד ונתן לו כדורים נוגדי לח"ד. את הכדורים האלה נטל תקופה ארוכה מאד ואעפ"י כן היו לו מעת לעת התקפי לח"ד גבוה ופלפיטציות. אחרי כ – 6 חודשים ביקר פעם נוספת אצל אותו רופא וסיפר לו על ההתקפים האלה שאינם מרפים. הרופא סירב להאמין שהוא לוקח את הכדורים עפ"י המינון שנקבע ואף צעק עליו. צעקותיו גרמו לו להתחיל ולחפש פיתרון חלופי ברפואה המשלימה וכך הגיע לטיפול בהומיאופתיה.

מטרת סיפור המקרה היא להבהיר איך אירוע טראומתי מבחינתו של האדם הנפגע, יכול להוות בשבילו את הגורם המשלהב ולגרום לפריצתה של מחלה. גם כאן צריך לחפש את המחלה בשינויים האנרגתיים שגרם האירוע בהוויה של המורה שלנו, בכוח החיים שלו, בזעזוע שעבר ה – V.F.

במקרה הזה שלנו חייבים להבין דבר נוסף והוא שבמרבית המקרים הדומים, אצל מורים אחרים, לאירוע כזה קרוב לוודאי, לא היו השלכות על מצב בריאותו של המורה, הכי הרבה הייתה יכולה להיווצר פגיעה רגעית שהמורה היה דוחה אותה ממנו והלאה ובתוך דקות ספורות עובר לסדר היום. במקרה שלפנינו היה האירוע טראומתי ואף נגרמה ממנו מחלה וכאן נשאלת השאלה מדוע ? מדוע זה קרה דווקא לו ?? והתשובה היא כי הרגישות המיוחדת שלו נמצאת בדיוק במישור הזה, הרגשי. המורה שלנו הוא אדם גאה, אולי אפילו גאוותן, מעמדו הרם בביה"ס מאוד חשוב לו ובכול עת שהוא מהלך בביה"ס הוא כנראה גם חושב על הצלחתו ועל חשיבותו בקרב המורים והתלמידים וכשקרה האירוע והתלמידה קמה וקללה אותו, הוא הרגיש כאילו נפגע ע"י משאית דוהרת... וגם אם הוא לא חש כך ממש, הרי שתגובתו לאירוע הייתה חריגה ומעבר לכול פרופורציה Basic Delusion . כאן במקרה שלפנינו התמה ( הנושא, ה – Issue ) המרכזית היא הגאווה מול ההשפלה. הוא, המורה, לא יכול לשאת השפלה וזאת נקודת הרגישות שלו ה – Susceptibility שלו ויש כמובן תרופה מתאימה בהומיאופתיה.

מדוע בחר ה – V.F דווקא בסימפטומים האלה במקרה של המורה ?? אולי בכדי שהמניפסטציה תיראה לעיני כול, פנים סמוקות... אז למה גם לח"ד ופלפיטציות ?? בגלל הגאווה שלו שממנו נובע הצורך ( בדרך כלל ) , לדכא את הכעס, להפנים אותו בכדי שאחרים לא יראו וישמחו לאידו ? וכשמדכאים ומדחיקים, זה יוצר הרבה לחץ פנימי וכשיש לחץ פנימי, נכנסת לפעולה מערכת העצבים הסימפטתית ומופרשים הורמוני עקה מהאדרנל, הקטוכולאמינים, המעלים את לחץ הדם ומגבירים את קצב הלב ויוצרים פלפיטציות, המנגנון הכי קדום בעולם של ה – Fight or Flight .

אין ספור מצבים יכולים לגרום למחלות, אך תמיד חשוב לזכור שהסימפטומים אינם המחלות, להפך הסימפטומים הם דרכו של האורגניזם להתריע על כך שהוא חולה ודרכו של ה – Vital Force לנקז רעלים דרך המוצא הכי פשוטה הכי זמינה והכי מהירה מבחינתו וגם הכי פחות מסכנת חיים . אין זה אומר שאף פעם הסימפטומים אינם מסכני חיים, במקרים מסוימים הסימפטומים בהחלט מסכני חיים, כמו אותו גולם שקם על יוצרו, אך זה קורה בדרך כלל במצבים שבהם ה – Vital Force חלש או במצבים בהם ישנו שורש הרסני או בטרמינולוגיה ההומיאופתית כשקיימת מיאזמה הרסנית.

הרבה מחלות נגרמות מתורשה ולפעמים תורשה מדורי דורות. ההומיאופתיה קוראת לתורשה 'מיאזמה'. המינוח הזה לא מבטא בדיוק את פילוסופיית תורת הגנטיקה, אבל הוא יכול לבוא במקומה בהתייחסות הומיאופתית למקרה נתון. המיאזמה בדרך כלל עוברת במשפחה מדורי דורות אבל אין הכרח שבמשפחה אחת ישתייכו כולם לאותה מיאזמה. המיאזמה מקטלגת קיטלוג מסוים את הבריות אבל כול אחד בעולם משתייך למיאזמה כלשהי. ד"ר סמואל האנמאן ( אבי ההומיאופתיה ) הגיע לרעיון המיאזמה אחרי שלמטופלים רבים, חולים במחלות כרוניות מתמשכות, הוא לא הצליח להביא מזור של ממש, כלומר ריפוי מלא ושורשי, אלא עפ"י רוב ריפוי חלקי וזמני. ד"ר האנמאן הגיע למסקנה שאם במקרים הקשים האלה נכשל ה – V.F להביא ריפוי מלא, הרי חייב להיות עוד משהו שעומד בדרכו של ה – V.F איזה שהוא שורש שנעוץ עמוק בהוויה של האורגניזם איזו שהיא מיארה משותפת להרבה מאד בני אדם שבעצם מאוד משפיעה על מחלותיו הפיסיות של האדם אבל גם לא פחות על מאפייניו הנפשיים והמנטליים.

ד"ר האנמאן חיפש איזו שהיא תבנית היסטורית שתסביר את התפתחות המחלות בעולם והגיע למסקנה, שבראשית היה הגרד ה – Itch – הפסורה - Psora , אח"כ הגיעה הזיבה – הסיקוזיס – Sycosis, ואח"כ עם גילוי העולם החדש, אמריקה, הגיעה העגבת – הסיפיליס - Syphilis. מסקנותיו אלה של ד"ר 'סמואל האנמאן' מלמדות שהוא האמין בהתפתחות המחלות בד בבד עם התפתחותו של המין האנושי והמינים בכלל. 'האנמאן' האמין שבבראשית סבל האדם רק מגרד, מחלות עור ופריחות, אח"כ מסיבות שונות נדבקו בני האדם בזיבה ורק עם גילויו של העולם החדש 1492 הביאו עמם יורדי הים את מחלת המין הקשה ה – Syphilis , אותה מחלה שעד ליום מותו של 'האנמאן' לא נמצא לה מרפא. כול המיאזמות האלה התפתחו ממחלות כרוניות ולכן צריך לקטלג לפניהן את המיאזמה האקוטית של המחלות האקוטיות שאינן כרוניות.

'האנמאן' האמין ששורשה של המיאזמה עובר מדור לדור, הוא לא בהכרח עובר לכול הצאצאים, כך שאדם עם מיאזמה סיפיליטית יכול להוליד ילדים עם מיאזמה פסורית או סיקוטית. במחקריו על המיאזמות חשף 'האנמאן' את המשותף לכול מיאזמה וכך מצא מאפיינים מיוחדים ושונים לכול מיאזמה:

המיאזמה הפסורית ( Psora ) – פסוריאזיס. מחלת עור קשה שגורמת לגרד עז. אנשים המשתייכים למיאזמה הם אופטימיים, אף פעם לא מאבדים תקווה והמוטו בחייהם הוא: "יש לי בעיה אבל אני אתגבר עליה, אני אאבק בה עד שאנצח, אני אתמודד איתה עד שהיא תמוגר".אלה אנשים עם נטייה מולדת לפתח סימפטומים על העור ובכלל זה כול סוגי הפריחות.תרופות חשובות המשתייכות למיאזמה הן: ה – Sulpur ו – Psorinum . הראשונה שייכת לממלכת המינרלים והשניה נוזודה, עשויה מתוצרי מחלת הפסוריאזיס.

המיאזמה הסיקוטית - Sycosiss – זיבה , גונוריאה. מחלת מין מפושטת, החולים בה סובלים מהפרשות מאבר המין. אנשים פחות אופטימיים אבל עדיין לא מאבדים תקווה. המוטו שלהם במלחמת ההישרדות היומיומית הוא: "יש לי בעיה משהו לא בסדר איתי, אני חייב להסתיר אותה בכול מחיר מעיני האחרים ולכן אתנהג כאילו אין לי כלל בעיה ואף אחד לא יחוש בה". לאנשים אלו נטייה מולדת לקיבעון ולפיתוח גידולים שונים, יבלות, פוליפים, גידולים שפירים וממאירים וכמו בשקר שהם עושים עם נפשם בהסתירם את האני האמיתי שלהם, גם כאן בסימפטומים הפיסיים הם עוטפים את הנגע בגידול. תרופות חשובות המשתייכות למיאזמה הן: Medorrehinum ו – Silicata הראשונה עשויה מתוצרי מחלת הזיבה והשניה היא צורן ומשתייכת לממלכת המינרלים.

המיאזמה הסיפיליטית ( Syphillis ) - עגבת. מחלת מין קשה המועברת ביחסי מין, סימניה הראשונים הם נגע על אבר המין, שנעלם אחרי תקופה קצרה והמחלה ממשיכה לקנן בגוף ופוגעת במערכת העצבים, אחרי שנים רבות בה הייתה לטנטית. אנשים פסימיים עם מנגנון חזק של הרס עצמי. המוטו שלהם במלחמת ההישרדות היומיומית: "אני אהרוג אותו או שאהרוג את עצמי". אנשים עם נטייה לאובדנות. אנשים עם נטייה לאלימות. לאנשים אלה נטייה מולדת לפתח בעיות פיסיות הרסניות עם זיקה, לעצמות השלד, "מחלות" אוטואימוניות קשות, מחלות מין קשות, ריקבון של רקמות – נמק ועוד. תרופות חשובות המשתייכות למיאזמה הן : ה – Mercury ה – Aurum וה – Siphilinum . שתי הראשונות הן כספית וזהב ומשתייכות לממלכת המינרלים והשלישית עשויה מתוצרי מחלת הסיפיליס.

החלוקה הזאת של האנושות למיאזמות עזרה ל'האנמאן' בריפוי המחלות הכרוניות שקודם לגילוין של המיאזמות הנחילו לו הרבה מאד אכזבות. 'האנמאן' התחיל לטפל במחלות כרוניות עם שורש מיאזמתי חזק באמצעות תרופות מיאזמתיות אותם רשם בהתחלת הטיפול, תרופות שנלקחו מתוצריה של "המחלה" המיאזמתית, במקרה של הפסורה השתמש 'האנמאן' בתרופה המיוצרת מהפרשותיה של מחלת הפסוריאזיס. במקרה של הסיקוזיס השתמש בתרופה המיוצרת מהפרשות הזיבה הגונוריאה, וכנ"ל במקרה של הסיפיליס השתמש בתרופה המיוצרת מהפרשותיו של נגע הסיפיליס. רק לאחר הסרת השכבה המיאזמתית במחלה המשיך 'האנמאן' לטפל בחולה הכרוני בתרופות הומיאופתיות רגילות ( קונסטיטוציוניות – יוסבר בהמשך בפרק ('הריפוי ההומיאופתי' ).

עד היום מקובלות מאד שיטותיו של ד"ר 'סמואל האנמאן' וההומיאופתיה עושה שימוש יומיומי רב בטיפולים מיאזמתיים, אך גם משתמשת בתורת המיאזמות בכדי לאבחן את סוג ה – Vital Force שלפניה ולשייך את המטופל לאחת המיאזמות וגם בכדי לחזות את הפרוגנוזה ( סיכויי הטיפול ). בשנים האחרונות פותחה בהודו שהיא אולי המרכז הגדול בעולם של רפואת ההומיאופתיה, שיטה לאיתור הרמדי ( התרופה ) הנכונה הנסמכת על הבנת המיאזמה מחד והשתייכות המטופל לממלכה מסוימת מאידך. שיטה מיוחדת זאת פותחה ע"י אחד ההומיאופתיים הגדולים בדורנו ד"ר 'ראג'ה שנקראן', שתרם וממשיך לתרום לפיתוחה ושגשוגה של ההומיאופתיה בת ימינו. ד"ר 'שנקראן' גילה במרוצת השנים אחרי שראה אלפי חולים בקליניקה הפרטית שלו ובבתי החולים ההומיאופתיים בהודו וברחבי העולם, שישנם הרבה מאוד חולים שאינם משתייכים בדיוק למיאזמות המסורתיות של 'האנמאן' ושיש להם מאפיינים שיכולים להסתדר בין שתי מיאזמות סמוכות וכך חידד את חלוקת האנושות למיאזמות בהוסיפו כ – 6 מיאזמות נוספות. הוספת המיאזמות התגלתה כמתבקשת מאליה והיא מקלה היום על איתורה של הרמדי הנכונה והייחודית למטופל האינדיבידואלי.

המיאזמות שנוספו:

המיאזמה הטוברקולינית – טוברקולוזיס, השחפת . המחלה נמנתה על המחלות המפושטות ביותר שהאנושות ידעה מעודה . השחפת היא מחלה הורסת רקמות ותופסת מקום בריאות ע"י הפיכת רקמות ריריות לרקמות פיברוטיות ולכן קרובה במובן זה לסיקוזיס, מאידך השחפת היא מחלה הרסנית עם מאפיינים אלימים שמותירים את החולה חסר תקווה כמו למשל בשחפת של המוח וכך היא קרובה ל - Syphilis . לכן מצא ד"ר שנקראן לנכון להכניס את המיאזמה הטוברקולינית בין הסיקוזיס לסיפיליס. בני האדם המשתייכים למיאזמה הטוברקולינית מרגישים מדוכאים כול הזמן, יש תחושה עיקרית של דיכוי, עקה, צורך גדול לקחת נשימה עמוקה, לחץ בחזה, חנק. אנשים אלו חושבים תמיד שחולשתם מנוצלת ע"י אחרים ולכן מרגישים רדופים. המאפיינים הבולטים הם: אלימות,הרצון לשנות, הצורך לצאת לטיולים ומסעות, אומץ לב וחוצפה. התרופות החשובות המשתייכות למיאזמה הן: Tuberculinum ו – Drosera הראשונה עשויה מתוצרי המחלה של השחפת והשנייה משתייכת לממלכת הצמחים.

המיאזמה הלפרוסית ( Leprous ) – הצרעת. מחלה שהאנושות סבלה ממנה קשות ועדין סובלת ממנה היום בעיקר בהודו, שם היא ממשיכה להשתולל. התחושה העיקרית אצל החולים זהה לזו שבטוברקולינום רק הרבה יותר עוצמתית. הם מדוכאים כול הזמן, דיכוי אינטנסיבי, לאנשים צרעתיים מתייחסים גרוע יותר מאשר לחיות. עומק הייאוש גדול יותר מאשר במיאזמה הטוברקולינית ומתקרב לסיפיליטית, ויש במיאזמה הרבה תיעוב עצמי ורצון עז לשינוי, בושה ותחושת נטישה. המיאזמה קוטלגה ע"י שנקראן בין הטוברקולינית לסיפיליטית. תרופה חשובה המשתייכת למיאזמה היא : Secale cornutum משתייכת לממלכת הצמחים.

המיאזמה הסרטנית ( Cancer ) - המיאזמה מקוטלגת בין הסיקוטית לטוברקולינית. מחלת הסרטן צוברת תנופה בקרב האנושות, יותר ויותר מקרים מדווחים מדי שנה וקשה להסביר את התופעה או להאשים רק את הגידול בתוחלת החיים או את השיפור בשליטה שיש היום למדע על מחלות זיהומיות. האנשים המשתייכים למיאזמה חייבים לשמור על התדמית שלהם בכול מחיר בכדי לשרוד ולשם כך הם עושים מאמצים על אנושיים, הרבה מעבר לסיקוטיים ולכן הם פרפקציוניסטים. הם חייבים להיות כול הזמן בשליטה אבסולוטית הם לא יכולים לאפשר לעצמם לאבד שליטה אף לא לרגע אחד. יש להם מחד את האלמנט הסיקוטי של יצירת גידולים וקיבעון ואת האלמנט הסיפיליטי של ההתמוטטות. תרופות חשובות המשתייכות למיאזמה הסרטנית הן: Carcinosinum ו – Nitricum-acidum , הראשונה עשויה מתוצרי המחלה של סרטן השד או הריאות והשנייה משתייכת לממלכת המינרלים.

המיאזמה ה מאלארית ( Malarial ) - - המלריה. זאת מחלת ביצות הנגרמת ע"י יתוש האנופלס. מתאפיינת בהתקפים ותקופות של שקט. התקפים פתאומיים ואקוטיים של חום וצמרמורות כשאחריהם פאזה של רגיעה. התחושה העיקרית של האנשים המשתייכים למיאזמה היא תחושת הרדיפה. תרופה חשובה במיאזמה הזאת היא ה – Chin , תרופה שעשויה מקליפתו של עץ פרויאני ובמצב הגולמי שלה ( Mother Tincture ) היא מוכרת ככינין, תרופת המלריה.

המיאזמה הטייפואידית – ( (Thyphoid - הטיפוס. מגפה שהפילה מיליוני חללים במאה ה- 18 . המיאזמה מקוטלגת בין המיאזמה האקוטית לפסורית. אנשים המשתייכים למיאזמה נאבקים מאבק אינטנסיבי בכדי לשרוד, יש עליהם גורם אקוטי מאיים חיצוני והתגובה האינסטינקטיבית שלהם היא של מאבק. התחושה היא של מצב קריטי שאם יטופל היטב בתקופה הקריטית יסתיים בהחלמה מלאה. אחת התרופות החשובות המשתייכות למיאזמה היא Bryonia תרופה ממלכת הצמחים.

המיאזמה Ringworm ( תולעת הטבעת ) - הגזזת. מחלת עור עם גרד בלתי נסבל. המיאזמה מקוטלגת בין הפסורית לסיקוטית. המשתייכים למיאזמה מאופיינים ע"י תקופות של מאבקים להישרדות עם תחושת תקווה ותקופות אחרות של כניעה שקטה. בדיוק כמו מחלת הגזזת, תקופות שהפריחה על העור נראית כמו סתם כתם ותקופות שהגרד מטריף את הדעת כמו בסקביאס ( קרציות כמעט מיקרוסקופיות שחודרות אל מתחת לעור ). התרופות החשובות המשתייכות למיאזמה הן : Calcarea sulphurica ו – Calcarea silicate , שתיהן ממלכת המינרלים.

ההירארכיה של הסימפטומים:

ההומיאופתיה כאמור אינה רואה בסימפטומים את המחלה, הסימפטומים אינם אלא סימני אזהרה של ה – V.F ובנוסף Out-Let לניקוז רעלים החוצה. אבל הסימפטומים בהומיאופתיה , בהחלט מלמדים על חומרתה של המחלה. לא דומה סימפטום המתבטא בפריחה על העור בחומרתו, לסימפטום המתבטא בכאבי ראש או בדלקת גרון ולא דומה דלקת גרון בחומרתה לסימפטום המתבטא בהתקף לב או בהתקף נפילה. ה – V.F בוחר בסימפטום שברצונו להציג עפ"י חומרת המחלה בה אנו חולים ובוחר עד כמה ברצונו להגביל אותנו מביצועם של דברים או משגרת היום הרגילה שלנו.

כמובן שבחירת הסימפטום מותאמת גם למהות המחלה. לדוגמא: אומרים שלאנשים שחסרה להם אהבה מתפתחת תשוקה לסוכרים והם צורכים כפיצוי סוכרים בכול הזדמנות שהיא: עוגות, שוקולד, גלידות, ממתקים, משקאות ממותקים ... הרבה מעבר לכול פרופורציה, מה עושה ה – V.F מפתח אצלם את מחלת הסוכרת שמגבילה אותם באכילת מתוק ובצריכה של פחמימות. מה אם כן המחלה במקרה לעיל ומה הסימפטום ?? המחלה היא, השינוי שיצרו הרעב לאהבה ותחושת הריקנות, בשדה האלקטרומגנטי של האדם באיזון האנרגתי שלו והסימפטום שבאמצעותו מנסה ה – V.F להתגונן היא הסוכרת.

ד"ר 'קונסטנטין הרינג' היה אחד ממשיכיו היותר מפורסמים של ד"ר 'סמואל האנמאן' אבי ההומיאופתיה והתגלית שקשורה לשמו יכולה להיחשב לשנייה בחשיבותה אחרי זו של 'האנמאן' אבי ההומיאופתיה. הרינג גילה שבתהליך הרפוי הסימפטומים עוברים ( נעלמים ) בסדר מסוים ובדרך מסוימת. חשיבותה הרבה של התגלית נובעת מכך שעד היום היא משמשת את ההומיאופתים להבחין בין תהליך ריפוי לבין תהליך של דיכוי, שיכולים לפעמים להיות מאד דומים אבל תוצאותיהם שונים בתכלית. הרינג קטלג את אברי הגוף ומערכותיו עפ"י חשיבותם ובנה הירארכיה של סימפטומים וכך גילה שלא רק שה – V.F מוציא סימפטומים בהתאמה למחלה ולחומרתה, אלא אף מרפא את האדם החולה עפ"י סדר מסוים ועל כך נרחיב בפרק 'הריפוי ההומיאופתי' .

כותב - חיים שטיינברגר : הומאופת קלאסי, חבר באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. משתתף קבוע בסמינרים של גדולי ההומיאופתיה בעולם, הנערכים בתל-השומר מעת לעת.

 





קישורים:
  גיל הזהב
  מוצרים לגיל הזהב



הוסף תגובה


תגובות:


 
ראשי  |  הטבות אזרח ותיק  |  כתבות  |  קניון גיל הזהב  |  צור קשר  |  אודות  |  משחקים  |  ספר לסבתא  |  תקנון מפת אתר
דיור מוגן  |  הליכון רולטור  |  מכשירי שמיעה  |  אוזניות אלחוטיות  |  טיטולים  |  כסא גלגלים  |  עוגות יומולדת  |  גיל השלישי  |  אמבולנס פרטי  |  גיל הזהב  |  קניון לבעלי צרכים מיוחדים  |  מניעת החלקה  |  רולטור  |  צוואות וירושות  |  הגיל השלישי  |  קלנועית  |  אלצהיימר  |  בריינספא סדנאות לזכרון  |  בתי אבות  |  גיל הזהב  |  הנחות  |  סיפורי חיים  |  הפקת אירועים  |  טיולי גיל הזהב  |  חיתולים למבוגרים  |  סיעוד  |  קשישים  |  יעוץ  |  לימודי מחשב  |  מוצרי ספיגה  |  שיתופי פעולה  |  אחוזת נוה חוף  |  כסאות רחצה
© כל הזכויות שמורות לבובה bobe ©
חנות בובה מופעלת ע"י מערכת יאללה חנות באינטרנט הקמת חנות באינטרנט